הגלובליזציה, מהפכת ההיי-טק, האינטרנט והתחזקות השוק החופשי יצרו דור שלם של אנשים שמרגישים שהסביבה מצפה מהם להיות מצליחנים - משום שמי שלא מצליחן כנראה שאינו עומד בתחרות. בעשור האחרון גדל מדי שנה מספרן של משפחות מעמד הביניים שהתקשו לגמור את החודש. אבל רבים התביישו לדבר על הנושא ולהודות בכך. הם ראו בכך את כישלונם האישי - ולא את כישלון המערכת הפוליטית והכלכלית שצמחה כאן. כעת הם מבינים שיש מאות אלפי משפחות במצבם - וזה כבר לגיטימי לדבר על זה. הם עברו את מחסום הבושה והם הבינו שהיא החלישה אותם.
הם עברו מהפך תודעתי, שגם בכלכלה חופשית ותחרותית יש משקל לסולידריות חברתית ולערכים בסיסיים שנראים כשייכים לעולם הישן. לא צריך להיות קומוניסט, סוציאליסט או סתם נאיבי כדי להאמין בחשיבות הסולידריות בחברה כמתכון לחוזקה ולרמת ואיכות החיים שבה.
גילוי תופעת הגלובליזציה צריך להכניס תיקונים משמעותיים בתוכן חינוך החברה ובמטרותיה. מדובר בשינוי עקרוני של תודעת האנשים, בהבנה כללית ושלמה של המציאות הטבעית והחברתית.
התפתחות החברה המודרנית מכתיבה צורך לפתח אצל האנשים מודעות גלובלית, יכולת חשיבה גלובלית, שמכוונים לתפיסה הולמת של המציאות על כל ניגודיה, להבנת חשיבות המעבר מתחרות לאחדות הקשרים הטבעיים, החברתיים, הכלכליים והטכנולוגיים בעולם ההוליסטי.
המשבר הגלובלי הוא פחות משבר ביחסים החברתיים, הכלכליים והפוליטיים על פני כדור הארץ, ויותר משבר של האדם עצמו. המאה ה-21 צריכה להיות מאה של טכנולוגיות הומניטריות, המכוונות להתפתחות הרמונית של האדם ושל הקשרים ההדדיים שלו עם החברה ועם הטבע.
ללמוד את החוקים שאנחנו פועלים בתוכם
